המגשר גישור בין אחים בסכסוך על ניהול החברה המשפחתית מתוך תכנית "המגשר" 15.8.13
במקרה זה הגיעו לגישור אצל יניב שוורצמן המגשר עמיר וגילי, אח ואחות.
אביהם הקים בשתי ידיו חברה אשר עוסקת בשיווק וייצור של ציוד ביו-טק. המשפחה התפרנסה בכבוד מרווחי החברה. לפני כשנה, האב נהרג בתאונת דרכים.
לפני המקרה, האב כתב צו ירושה ובה הוריש לילדיו את החברה.
שני האחים הגיעו לתכנית "המגשר" בתחנת הרדיו 103FM, בעקבות סכסוך שהתגלע ביניהם. הסכסוך נובע מאי הסכמה בעניין עתיד החברה. הם מספרים ליניב המגשר, על כך שלמעשה, עד היוודע פטירתו של האב, לכל אחד מהם היו החיים שלו. כלומר, לכל אחד מהם הייתה עבודה האחות אף סיימה תואר במנהל עסקים לפני שנתיים, האח הבוגר בעל ניסיון של 10 שנים בניהול עסקים, היו שמחים בחלקם. אלא שהגורל סידר להם לעבוד ביחד במפעל שהאב בנה.
האח מספר: שמרגע שאבא נפטר ובתום סידורי השבעה ועד ליום ה 30, מי שניהל את החברה היה סמנכ"ל התפעול של החברה, גיא.
בתום ה 30, האחים נאלצו לקחת אחריות ולנהל את החברה. גיא, חפף אותם בנעשה בחברה. עם כניסתם של האחים לתפקיד ניהול החברה, הם ישבו והסכימו לגבי חלוקת התפקידים ביניהם לפחות באופן זמני. הדברים נעשו תוך הסכמה הדדית. האח תפס את מקומו של האב וממלא את מקום מנכ"ל החברה וזאת תוך הסכמה וידיעה שהוא עבד בצעירותו עם האב בחברה ויש לו את הידע של "מה קורה ואיך לעשות".ואילו האחות תתפקד כסמנכל"ת תפעול. בתוך פרק זמן, מצב החברה התחיל להידרדר והחלה להפסיד.
האחות מספרת: שהאח קיבל את תפקיד המנכ"ל והיא סמנכלי"ת תפעול ושיווק. מודה שהשנה האחרונה הייתה קשה מאוד ובעקבות זאת, הם פונים להליך גישור..
לאורך כל השיחה, היא מדגישה כמה החברה מאוד חשובה לה ויותר מכך, שחשוב לה שהחברה תישאר בידי המשפחה. קרי, אצל האחים.
האח לעומתה, בטוח שהיא עושה שטויות וטעויות של "ילדה קטנה" והיא עושה החלטות פזיזות ויהירות: מפטרת ושוכרת עובדים, רוכשת סחורה ללא הגבלה ואף הלבינה פניו ברבים בישיבת עובדים ולקוחות חיצוניים.
האח העלה הצעה למכור חלק מהחברה למשקיע חיצוני. לדעתו, צריך למנף את תחום השיווק מכיוון שזה התחום ממנו הגיע למעשה אבל זהו התפקיד שהוגדר לאחות…
האחות כמובן לא מסכימה לכך מכיוון שלדעתה האח נכנס לתחום שבו היא עוסקת ומבקשת ממנו שיעסוק בניהול. או…שיחליפו תפקידים. ייתכן שמה שהתאים ללפני שנה לא מתאים היום.
האח רוצה להציל את העסק ומציע כפתרון להכניס משקיע חיצוני.
לדעתה של האחות, מכיוון שזהו עסק משפחתי, וראוי שכך יישאר, ההחלטה צריכה להיות מקובלת על שניהם וכרגע זה לא המצב.
יניב המגשר עצר את הצדדים, וביקש שלא לרוץ עדיין לפתרון מכיוון שעדיין לא נפתר עניין התחושה של עמיר שגילי הלבינה פניו. יניב המגשר,פונה אל עמיר ומבקש ממנו להסביר מה קרה בפגישה. עמיר סיפר שהייתה ישיבה של לקוחות ומשקיעים ולטענתו כל מה שאמר והציע, גילי סתרה.
יניב המגשר, המשיך וברר עם עמיר: "כיצד אתה רואה את חלוקת התפקידים ביניכם?" עמיר טוען שלהבנתו יש לו הסמכות להיות המילה האחרונה. הוא זה שייתן את ההסכמה או הביטול לרעיונות ויוזמות וכמובן החלטות. לגילי, לעומת זאת יש תפקיד של למנף את השיווק של החברה ולקדם את המכירות שזה אומר לבוא במגע וליצור משקיעים ולקוחות חדשים. עמיר גם טוען שגילי עושה זאת באופן שגוי.
שני האחים מודעים היטב למצב בו הם נמצאים מול העובדים והלקוחות. המתח ביניהם גלוי ומושרה על העובדים והלקוחות כאחד. גיא, שעדיין עובד בחברה,הציע לשניים לדבר ולפתור את העניינים בניהם.
עמיר וגילי מסכימים על כך שהמתח בניהם גורם לכך שאי אפשר להמשיך ולעבוד בצורה שכזו וכי לא זאת הדרך.
מכיוון שכאן העניינים החלו להתחמם, יניב המגשר, מבקש לצאת לפגישות אישיות. דבר שמקובל בתהליך הגישור ונועד לברר פרטים נוספים בין הצדדים. כאשר הצדדים נפרדים, ולכל אחד מהם ניתנת האפשרות לדבר בנפרד מול המגשר, השיח הופך לפתוח יותר מה שמאפשר לצדדים, כל אחד בנפרד בעצם להגיד את דברו בפרטיות מול המגשר בלבד.
המגשר גם יכול בשלב זה להציב מעין מראה מול הצד, מה שמאפשר לצדדים ולכל צד בנפרד להכניס את הסכסוך בו הוא שרוי, למימדים אחרים ואף לבחון את בסכסוך מנקודת מבט קצת שונה.
פגישה אישית:
בשלב זה יניב המגשר, מבקש מעמיר להיפתח ולהגיד דברים שלא נאמרו בפגישה המשותפת.
בפגישה הזאת בעצם נעשה בירור עם עמיר כיצד הוא רואה את העבודה עם גילי ואת מערכת היחסים שלו איתה.
עמיר לדבריו, אוהב את גילי והיא בעצם אחותו…חש שגילי לא נותנת בו אמון למרות ניסיונו הרב בעסקים, 10 שנים. לטענתו,הוא חש שגילי שמחה לאיד במצב בו הוא לא מצליח. לדברי עמיר, גילי טוענת שהוא מיושן, אינו חושב על העתיד, לא רואה קדימה….בנקודה זו יניב המגשר מברר עם עמיר: מדוע הדברים למעשה לא נאמרו בחדר, בנוכחות גילי? היא הרי צריכה לדעת את התחושות הללו. יניב המגשר המשיך והסביר לעמיר, שלעיתים יש לנו נטייה לייחס איזשהו ידע לצד השני, דבר מוטעה ומטעה לחלוטין. הצד השני ברוב המקרים אינו יודע ואינו קורא מחשבות או רגשות. אנשים אינם יודעים ואם דברים לא נאמרים אז אין מי שידע אותם. עמיר חושש שעצם זה שהוא ידבר על כך עם גילי, עלול להיגרם נזק מכיוון שהוא לא רוצה שלגילי יהיו איזשהו משקע. ושגילי חלילה לא תחשוב שהוא חושב…וחוץ מזה יש לעמיר תחושה שגילי לפעמים גם מקנאה יניב המגשר, מסביר לעמיר, שגילי צריכה לדעת את הדברים ואף להתמודד איתם. ואין דרך אחרת.. גילי תצטרך להתמודד מתישהו עם הדברים הללו ולכן שווה להגיד אותם ברור ובזמן. בפגישה האישית עמיר חושף בפני יניב המגשר, את תחושותיו ורגשותיו לגבי גילי אחותו, וכן לגבי המשך ניהול העסק. יניב המגשר, עובר לטכניקה של דברור הדברים שנאמרו על ידי גילי בפגישה המשותפת ובודק עם עמיר האם הוא מבין מדוע להבנתו, גילי לא סומכת עליו. עמיר אומר שהוא יודע שגילי לא סומכת עליו מכיוון שלדבריו יש לו פרנויות "לפעמים".
בתהליך הגישור, יניב המגשר משקף לצד את דבריו על ידי כך שהוא חוזר שוב על דבריו. גם במקרה זה, יניב המגשר, שואל את עמיר: " האם אתה מבין מדוע גילי חושבת שאתה לא סומך עליה?" עמיר חוזר ואומר שהעסק קרוב לליבו וגילי במיוחד קרובה . שהוא לא רוצה שהתרסקות החברה תהיה על גבו .
בשלב זה, יניב המגשר, מדברר לעמיר את מה שגילי אמרה בפגישתם המשותפת וחוזר על דברי גילי מנקודת מבט מאוד אובייקטיבית ותוך אי נקוטת צד כלשהו. יניב המגשר מברר עם עמיר אם הוא מבין בעצם מדוע גילי מרגישה שהוא, עמיר, לא סומך עליה, לא נותן לה להחליט. עמיר מודה בפני יניב המגשר שהוא לא סומך על גילי "קצת ולפעמים". בנקודה זו יניב המגשר לא מוותר לעמיר וממשיך ושואל שאלה נוקבת: " אילו היה לך עובד שלא היית סומך עליו, כיצד היית מתנהל איתו? עמיר לא התמהמה עם תשובתו וענה מייד "הייתי מפטר אותו". אם כך, יניב המגשר המשיך, מדוע לא דיברתם על כך בשיחותיכם בניכם? מדוע לא דיברתם על הדברים הללו? עמיר מצידו, טוען שזו בכלל לא אופציה ואין מה לדבר על כך מכיוון שהאב הוריש את החברה לשניהם ועל שניהם למעשה מוטלת האחריות להמשיך.
יניב המגשר, לא עוזב את הנקודה הזאת ומברר עם עמיר את השאלה עם עצם העובדה שהאב הוריש את החברה לשני האחים, האם הוא הוריש גם את הניהול. זה בעצם שני דברים שונים: חברה וניהול. האם האב כתב בצוואתו מי ינהל וכיצד? מצד שני, ברור שהחברה שייכת לשני האחים וזה גם כתוב בצוואה. אז בעצם מדוע עמיר לא רואה אופציה להפריד בין השניים? הרי עמיר אמר שאילו הייתה לו עובדת כמו גילי הוא היה מפטר אותה. אם כך, שואל יניב המגשר, ומבקש לפתוח את השיח בעניין. יניב המגשר, מעלה שאלות עם עמיר מדוע השניים לא דיברו על כך לעולם בשיחות אישיות ביניהם? מדוע הדברים לא נאמרו?
יניב המגשר ממשיך בשיחה האישית עם עמיר ונוהג בטכניקות שונות כמו דברור ושיקוף לדבריה של גילי בשיחה המשותפת: גילי הציעה חילופי תפקידים
לטענתו של עמיר, גילי והוא דיברו על כך שגילי אינה יכולה לחלוק עליו מול אנשים. כאן יניב המגשר, מסביר לעמיר שעניין ה"לחלוק" הוא למעשה תוצר של מצב מצוי. כלומר, הגעתם למצב שמבחינה ניהולית, אין שיתוף ואין כאן למעשה יחידה אחת. יניב המגשר, לא מוותר לעמיר ושואל אותו אם דיברו על עניין הניהול, אם יצא לשניים לעבוד על הגדרת תפקידים? ונעשה בירור: האם עמיר, מנקודת מבטו צריך להתערב בעניינים שבעצם הם תפקידה של גילי?
להבנתו של עמיר, הוא צריך להתערב מכיוון שגילי, לטענתו עושה שטויות.
יניב המגשר, מברר עם עמיר: כיצד נעשית ההתערבות ? מה הוא אומר לגילי שגילי מרגישה שלא סומכים עליה? לדבריו של עמיר, הוא מעיר לה, אומר מה הוא חושב , מנסה לשכנע ואם כל הטכניקות הללו אינן עובדות הוא פשוט מטיל ווטו.. לעמיר ברור שגילי מרגישה בסיטואציה הזו ש"מורידים" אותה לרצפה. בעזרת הטכניקה הזו, עמיר למעשה מבין את התחושות הללו אולם הוא רואה רק את טובת החברה לנגד עיניו. אם כך, יניב המגשר, ממשיך, מי מחליט מהי טובת החברה? מי יכול לראות או לדעת מהי טובת החברה? לדעתו של עמיר, המנכ"ל ורק הוא יכול להחליט מהי טובת החברה. מכיוון שהוא המנכ"ל הוא מחליט. גם אם החברה היא של עמיר וגילי, עמיר מציב את עניין "האח הגדול והמנוסה", במעלה המדרגה.
לאור "חפירותיו של יניב המגשר, והשאלות הנוקבות, עמיר עובר בתוך זמן קצר של כמעט שעה, תהליך בו הוא מתחיל להבין מה קורה ועל מה בעצם הוא מגיע לגישור. שהרי אחים שקיבלו עסק בירושה, אמורים להסתדר ביניהם ולכל אחד צריכה להיות הפינה שלו. יחד עם זאת,עמיר חושף את האינטרס שלו: הוא צריך להיות בשליטה. יניב המגשר עדיין ולמרות זאת ממשיך להאיר לעמיר שאלות שנראה שעמיר ככל הנראה לא שאל את עצמו אפילו: "נניח שגילי לא תהיה. אז מי יהיה? עמיר ענה מישהו מבחוץ כמובן. ואיך אתה רואה את ההתנהלות שלך עם "מישהו מבחוץ"? יניב המגשר, לא מרפה ומברר עם עמיר כיצד הוא רואה בעיניו בלבד את ההתנהלות? עמיר מספר ליניב המגשר שעל האנשים שיביא מבחוץ יסמוך בעיניים עצומות מכיוון שהוא ימנה אנשים שעבדו איתו בעבר והוא מכיר אותם ואת יכולותיהם והם כמובן מכירים ומבינים אותו. את עמיר.
יניב המגשר מנסה להגיע עם עמיר לתובנות נוספות ובוחן עם עמיר את האופציה של גילי לגבי החלפת תפקידים. מבחינתו של עמיר זה לא בא בחשבון מכיוון שלטענתו , הוא כנראה פרימיטיבי בתפיסתו, ומאחר והוא מבוגר יותר ולו יש את הניסיון יהיה לו קשה מאוד שגילי, האחות הצעירה תנהל אותו.כמו כן, הטענה שהעסק מפסיד מכיוון שהניהול הוא לא נכון, כפי שגילי טענה בפגישה המשותפת זוהי טענה שגויה מכיוון שלדעתו של עמיר, מצב השוק הוא "על הפנים" כדבריו. עמיר אינו רואה כשל בניהול שלו.
בשלב הזה, יניב המגשר, מחליט לעשות החלפה בין השניים ומזמין את גילי לפגישה אישית על מנת לברר איתה את עמדותיה וכמובן לבודד את העמדות מהאינטרסים.
לדעתה של גילי, לב ליבו של הסכסוך הוא למעשה עניין האח גדול- אחות קטנה. גילי, לדבריה, לא מבינה איך עמיר יכול לסמוך עליה כבייבי סיטר לילדיו וכסמנכלי"ת תפעולית הוא לא סומך עליה. לדבריה, יש לשניהם מטען אישי שאיתו באו מהבית וזה פשוט מקשה מאוד על התפקוד. גילי, לדבריה, מנסה ללמוד מעמיר,לדעתה היא מוכשרת ויש לה ניסיון של 3 שנים. עמיר לטענתה לא נותן לה לנשום ומבקר אותה כל הזמן. לטענתה הוא בוחן מה קורה מבחינת החוזים. העניין מגיע לשולחן ארוחות הערב והמצב לא נעים כיוון שגם הדיווח לאימא הוא שלילי. גילי רואה בעייתיות באיך שעמיר רואה אותה באופן אישי ולא מקצועי .
יניב המגשר מברר עם גילי: " אילו מישהו אחר היה במקומך ?" גילי ענתה: אם זה היה גבר, בגיל של עמיר פחות או יותר, סביר להניח שעמיר היה סומך עליו יותר מאשר עליי".
יניב המגשר המשיך לברר עם גילי את האופציות, רעיונות שגילי נתנה קודם, בפגישה המשותפת: אילו היית את המנכלי"ת , האם נראה לך שהדברים והתפיסה של עמיר אותך היו משתנים? לדעתה של גילי הדברים בהחלט היו נראים אחרת לטענתה של גילי, החברה חשובה לה לא פחות מאשר לעמיר. יניב המגשר, מנסה ליצור סימולציה לגילי: אילו את היית המנכלי"ת עכשיו, כיצד היית נוהגת עם עמיר? גילי, לדבריה, לא תשלול את עמיר, ואף תשמור על הפינה שלו כפי שהיא רוצה שעמיר ישמור על הפינה שלה.לדעתה גם, עמיר לא יסכים לחילופין כיוון שהוא לא רואה את אחותו הקטנה מנהלת אותו. גילי גם חושבת שאם החברה תתפרק או תימסר באופן זה או אחר לגורם חיצוני, זה יהיה חורבן לעסק וכי עמיר מזלזל ברצונו ובבקשתו האחרונה של אביהם בצוואתו. יניב המגשר מברר עם גילי אם היא מאמינה בעמיר כמנהל? גילי, לדבריה מאמינה בהחלט בעמיר, חושבת שהוא מנהל טוב ומבין את העסק למרות שיש לו מספר טעויות לטענתה, עמיר די מקובע ולא מספיק פתוח לשינויים. לטענתה עמיר מזלזל בה והזלזול בא לידי ביטוי ביום-יום. כשיניב המגשר ביקש מגילי לתת דוגמה לזלזול של עמיר, כיצד היא, גילי רואה זאת, גילי טוענת שעמיר עושה "ביקורת פתע" במשרדה. ולטענתה אף ביקשה ממנו שלא יפתיע אותה ויפסיק לבדוק אותה כל כך הרבה וכי רצוי שיתעסק בענייניו –קרי, ניהול. יניב המגשר מנסה שוב: אולי לא הבהרת לעמיר כי את חשה באי נוחות ? אולי לא אמרת את זה נכון? גילי אומרת שלעמיר יש תמיד הערות על עסקאות שהיא סוגרת. יניב המגשר מנסה להגיע ולברר מה בעצם מפריע לגילי בהתנהלות של עמיר? האם נבדקה רמת הציפיות בניהם? האם נעשה דיון משותף מעמדה שוות כוחות?
האם השניים דיברו מתי שהוא על ניהול משותף? לדעתה של גילי ניהול משותף לא עלה מעולם בשיחות בניהם כיוון שלדעתה זה משהו שעמיר לא יהיה מוכן אליו וזאת מהסיבה שהיא, גילי האחות הקטנה, חסרת הניסיון ..וכי עמיר "קצת חולה שליטה".
יניב המגשר מנסה כעת לברר מה בעצם מפריע לגילי: לטענתה, עד שהתחילו לעבוד ביחד, לא הפריע לה שעמיר שתלטן וזאת משום שכל אחד מהם חי את חייו. לעומת זאת עכשיו, כשהם נאלצים לעבוד ביחד, זה מאוד מפריע לה. לדעתה הפתרון אליו מושך עמיר הוא טעות. להביא גורם חיצוני. זה לא נכון גם לחברה. לעומת זאת, גילי מעלה אופציות שונות כמו הקמת ועד שיחליט לאן נוטה הכף במקרה של אי החלטה או הסכמה בין עמיר לגילי, לשמור כל אחד על שגרת היום והתפקיד, אחריות, אופן קבלת החלטות, אין דיון משותף מעמדה שווה, למשל.הצעה נוספת שמועלית על ידי גילי, היא דיון משותף והחלטה משותפת כלומר, הגעה להסכמה של 100% בשלב זה, יניב המגשר אומר לגילי שנראה שרוקדים כאן וואלס, צעד קדימה שניים אחורה… יניב המגשר משקף לגילי את שאמרה לגבי ניהול משותף. ומוודא עם גילי האם עניין זה הועלה ביניהם.
פגישה משותפת: יניב המגשר מבקש לקדם את הסכסוך ומעלה את הרעיונות וההצעות שהועלו על ידי כל אחד מהצדדים בפגישות האישיות. כמו כן, יניב מציין את המחמאות ותחושתו האישית שיש בין גילי ועמיר כן אחוות אח-אחות כן יש פרגון אחד לשנייה ולהיפך.
יניב המגשר, מברר במעמד זה האם יש למישהו משהו להוסיף? עמיר ביקש להגיד משהו שנראה לו שלא אמר את זה לגילי: עמיר אמר לגילי שנראה לו שהיא מקנאה בו במקום שהוא, עמיר נמצא בו ורוצה למעשה את השליטה בחברה וכי הוא מפחד מכך.
גילי טענה לעומתו שהוא טועה ולא כך הם פני הדברים. גילי הסבירה בפגישה המשותפת, לעמיר, שהיא עזבה בית, עבודה חברים והתגייסה כולה לטובת החברה כפי שאביהם ציווה.
העמדה של גילי היא שהעובדה שעמיר יכניס מישהו חיצוני לא יפתור את הבעיה. הבעיה היא ניהולית ולא כלכלית. לטענתה, אותה החלוקה הכספית תהיה אם היא תעבוד או לא תעבוד פיזית בחברה. עמיר חושב שגילי צריכה לתת לו להמשיך ולנהל את החברה כפי שהוא רואה לנכון. גילי רוצה ושואפת לדבריה למצוא פתרונות כיצד החברה תמשיך להתנהל.
יניב המגשר חזר לטכניקת השיקוף ובדק עם עמיר וגילי אם שניהם מבינים במה דברים אמורים וכי למה עמיר מתכוון כשהוא אומר משקיע חיצוני ומה גילי מבינה ממה שעמיר אומר על משקיע חיצוני. לטענתו של עמיר, משקיע חיצוני יביא לתהליך נסיקה של החברה. יניב המגשר מנסה לברר עם עמיר האם משקיע חיצוני זה מה שיציל את החברה כפי שהוא טוען ולא כשל ניהולי כפי שגילי טוענת. יניב המגשר גם בירר עם הצדדים האם לדעתם יישארו בתפקידיהם והניהול יישאר כפי שהוא ורק הכסף יפתור את הבעיה. בעניין זה עמיר הסכים שזה לא מה שיפתור את הבעיה כיוון שגם השקעה של מיליון דולר לא תמנע מגילי לחלוק על עמיר בפומבי. כלומר, המסקנה המתבקשת, בהסכמת הצדדים היא, שכסף זו לא הבעיה של ניהול החברה. יש לדון בעניין משקיע חיצוני בכובד ראש ובצורה מקצועית אבל לצורך העניין, זה לא מה שיפתור את הבעיה. אם כך מה כן? בעניין ניהול החברה, גילי נשאלה מה בעצם היא רוצה? מה מפריע לה? גילי רוצה למצוא את דרך המלך, להחזיר את החברה למה שהייתה גם המחיר לקיחת סיכונים. לדעתה של גילי, עמיר לא לוקח מספיק סיכונים ולעומת זאת, עמיר מטרפד לה רעיונות. גילי מבקשת חופש גדול יותר לפעול כרצונה וכדרכה וללא הגבלה ובקרה צמודה מדיי של עמיר. בשלב זה יניב המגשר, מבקש מהצדדים לרדת לרזולוציות הקטנות ביותר, לרמות היום-יום. למשל, למה גילי מתכוונת כשהיא אומרת "חופש פעולה". במובן שגילי תוכל לקבל החלטות. גילי להבנתה, מבקשת שעמיר לא יטרפד לה את ההחלטות, שייתן לה את האפשרות ליזום ולהחליט, ושלעמיר לא יהיה מנדט לווטו. עמיר מבחינתו חושב שגילי עלולה לטעות ולכן הוא נמצא במקום של הטלת הווטו ולא מוכן לוותר על כך.
יניב המגשר ממשיך ומצמצם את הרזולוציה לכדי הגדרות התפקיד ונוכח לדעת מפי השניים כי אין לשני האחים שום דבר שייתן לעניין ההסכמה / קבלת החלטה. כלומר, אין הגדרה למצב של קבלת החלטה מי מקבל ולמי זכות הטלת ווטו.
יניב המגשר, הבין שיש כאן בעצם בעיה ששני הצדדים מבינים כעת שיש קושי באיך מקבלים החלטות. קושי שלמעשה משם נובעות העמדות. למשל, הזלזול שגילי דיברה עליו, שהיא עובדת על פרויקט מסוים ובסופו של תהליך עמיר לא מאשר. זה כמובן משפיע על אחריות, אח גדול- אחות קטנה. זה משפיע על מערכת היחסים המקצועית…אפשרות אחת: בחנו אותה מכל הצדדים משקיע חיצוני. לא רלוונטי לעניין הזה מכיוון שלא ישנה את מצב אי ההסכמה. כל עוד שני האחים נשארים בתפקידי הניהול. אפשרות אחרת: הגדרת חלוקת תפקידים – לא יעזור אם עוד לא יתקבלו החלטות והצעות בעניין וזו תחושתה של גילי שהיא תחושה סובייקטיבית שלה ועל כך אין וויכוח. החלפת תפקידים- פתרון שלא ייתן מענה מכיוון שעדיין ההחלטות יינתנו על ידי המנכ"ל.
האם ניתן לשנות את דרך קבלת ההחלטות ? איך שני האחים רואים את הדברים? גילי מבקשת להחליט ביחד או לחוד אבל שעמיר בכל מקרה לא יתערב בענייניה ואילו עמיר טוען שהוא לא רואה את עצמו לא מעורב באופן מלא במה שקורה בחברה מתוך הנחת היסוד שהוא מנהל החברה והוא חייב לקחת חלק בקבלת ההחלטות.
בנקודה זו, יניב המגשר מבקש לעצור את השיח הרגשני שהתחולל באולפן ושאל את הצדדים אם יכול להיות מצב בו יגיעו ביחד להחלטה ולהסכמה ב 100% ביחד "עד שייצא עשן לבן" . עמיר רואה את עצמו מעורב ב-100% מהדברים "הגדולים". שאותם יגדירו מאוחר יותר, לגבי עובדים, קידום, שכר וכד', אין לו בעיה עם זה שגילי תקבל החלטות לבד. ובד"כ זה מה שקורה, לטענתו וכי הוא לא מתערב בכך.
בשלב זה, לאחר כשעה וחצי של גישור, מציע יניב המגשר, להתחיל תהליך של הגדרה מדויקת של התחומים אותם כל אחד מהאחים רואה צורך להעלות לדיון לגבי אחריות משותפת או עצמאית. בשלב זה, גילי מעלה עוד הצעה: שתהיה ערכאה גבוהה יותר, שתפקידה יהיה במידה וגילי ועמיר לא הגיעו להחלטה, הוועדה תחליט. לפיכך, יניב המגשר, הטיל על שני האחים להכין רשימה נוספת של 3 אנשים שלדעת כל אחד מהאחים יתאימו לתפקיד.
את התוכנית ניתחה והעלתה על הכתב המגשרת רחל יהושע