הבעיה
רוב העסקים בישראל מוקמים ומנוהלים על ידי שני שותפים או יותר. שותפות זו נוצרת עוד בפתיחת והקמת העסק או כשמצטרף שותף בשלב מאוחר יותר. כיום הפתיחות לשותפויות גדולה, אנשים מחפשים דרך שבה יוכלו למנף את העסק שלהם באמצעות שותפים ולהתייעל בעסק שהוקם על ידם. בעל חברה/עסק/יזם מצרף שותף, כשבדרך כלל ההיכרות מבוססת על היכרות קודמת בין הצדדים או על ידי חיבור צד שלישי המוכר לשני השותפים.
לאור העובדה כי המדובר בחיבור על בסיס היכרות מוקדמת במקרים רבים לא טורחים להסדיר את כל מערכת היחסים בין הצדדים באמצעות מסמכים משפטיים ויתר על כן לא מסדירים הסכמים לגבי מערכת היחסים בעסק, חלוקת העבודה והאחריות. מרבית בעלי העסקים מסתפקים בשיחות כלליות על מהות העסק וקובעים בלחיצת יד על שותפות ביניהם לעיתים, מוספים זיכרון דברים קצר כללי ולא ממצה, זאת במקום להגדיר בהסכם את העקרונות המוסכמים לניהול החברה. עקרונות כגון: דרך קבלת החלטות בחברה, עקרונות למימון הפעילות השוטפת, חלוקת רווחים, זהות עוה"ד ורואי חשבון של החברה והוראות הנוגעות לפירוק השותפות או לפירוד בין השותפים, וכיו"ב.
היעדרו של הסכם המסדיר את העניינים האמורים, גורם לחיכוכים על רקע אי בהירות בנוגע לאחריות השותפים בניהול העסק, העדר יכולת קבלת החלטות מיוחדות הגורמת לכשלים בעלי השלכות קריטיות על תפקודו של העסק עד כדי שיתוק מוחלט של פעילות העסק וכיו"ב.
הסכנה הגדולה בהחרפת סכסוך שותפים וכניסה למערכת המשפטית היא שהסכסוך, העלויות שלו, הזמן לפתרון ובמיוחד מגוון הפתרונות המצומצם במערכת המשפטית יגרום לעסק לפשוט את הרגל ואז כולם יצאו מופסדים.
הפתרון
הליך הגישור שמנוהל על ידי מגשר שהוסמך בקורס גישור בפירמת המגשר, תוך התחשבות במטרת החברה ואופי פעילותה. הליך הגישור בסכסוכים עסקיים, הינו מתכון הכרחי המספק מנגנון המונע החרפת סכסוך קיים. סכסוכים שנוצרו בשל ניגוד האינטרסים בחברה או בין השותפים. הסדרת הסכסוך מתבצעת באמצעות קיום מספר פגישות עם הצדדים המעורבים ובהשתתפותו של המגשר שעוזר לצדדים להגיע לפתרון הטוב ביותר עבור כל המעורבים.
להליך הגישור מספר רב של יתרונות על פני פניה אל בית המשפט. ההליך קצר ועשוי להסתיים תוך מספר פגישות בלבד, ההליך הוא דיסקרטי ולא נחשף בפני הכלל וכמובן ישנו חיסכון כספי ניכר המונע עלויות לא מבוטלות.