מערכת המשפט פרה קדושה? מה אתם לא יודעים?
לפני כמה שנים כתבתי נייר עמדה שנוגע להליכי פתרון סכסוכים. לא רק שדברים ברמה המהותית לא השתנו אלא נייר העמדה נותר עומד על בסיס איתן. בחודשים האחרונים אנחנו ערים למשפטנים ועורכי דין שקובעים שזכויות האדם נפגעות באופן אנושי בכך שמונעים מזוגות שרוצים להתגרש להגיש תביעה ישירה לבית משפט. למה? מי קבע שבית משפט הוא המקום הראשון שאדם צריך להגיע אליו כשהוא רוצה לפתור סכסוך? היסטורית פשוט שאבנו את המשטר והמערכת האנגלית שהייתה כאן. דקה של חשיבה לא נעשתה האם זה הדבר הנכון לעשות. מערכת המשפט הוקמה בחוק. ובחוק ניתן לשנותה. די להשתמש בסיסמאות חלולות של פגיעה בזכויות אדם ובעקרונות, בואו נעשה דיון אמיתי ומקצועי מה הדרך הטובה ביותר לפתור סכסוכים. לי יש תחושה חזקה שאני יודע מה יהיו תוצאות הדיון הזה.
ועכשיו לנייר העמדה.
הנדון: הסדרת תחום הגישור
- בתקופה האחרונה אנחנו עדים לשיח הגובר בעניין העומס הרב במערכת בתי המשפט והמשא הכבד המוטל על כתפי השופטים המנסים לעשות עבודתם נאמנה.
- העומס הרב והלחץ בו נתונים השופטים, נתנו ונותנים אותותיהם בשופטים, עד למקרה המצער של מותו של כב' השופט בן עטר, אשר על פי הדיווחים השונים שם קץ לחייו, בין היתר, בגלל הלחץ בו היה נתון, וזאת, כראי למצב המערכת המשפטית.
- למרבה הצער, טעות יסודית מושרשת בשיח המתנהל בקרב הגורמים השונים. טעות, אשר נעוצה בהתמקדות במערכת בתי המשפט, במקום במטרה שלשמה הוקמה מערכת בתי המשפט.
- המטרה המרכזית העומדת בפני מערכת בתי המשפט, היא להעניק לציבור הרחב מערכת לפתרון סכסוכים במגוון רחב של נושאים ובכללי משחק ידועים מראש. מערכת זו צריכה לעמוד בסטנדרטים וקריטריונים, בין היתר, של מענה על מספר צרכים (צרכי המערכת המשפטית וצרכי הציבור הרחב הזקוק לקבלת השירות), מקצוענות, זמינות, עלויות ועוד.
- כיום, מצוי וזמין פתרון מידי,נגיש וכמעט ללא עלות לקופת המדינה.
- ברור לכל, כאמור בפתח הדברים, שמערכת בתי המשפט אינה מסוגלת לתת כיום מענה לציבור הרחב הפונה אליה, ככלי בלעדי לפתרון סכסוכים.
- כלל הפתרונות המוצעים כיום במסגרת ההליך המשפטי הרשמי בבתי המשפט (פגישת המהו"ת כחובה, בוררות חובה וכו'), מולבשים כטלאי על טלאי לתוך מערכת בתי המשפט, בניסיון להקל ולו במעט על פעילותם החשובה מאוד של השופטים ולצמצם את הביקורת הקשה המופנית לעבר מערכת בתי המשפט.
- הדבר דומה למעשייה העממית "מטבע מתחת לפנס", בו החלמאי ממשיך לחפש אחר המטבע הזהוב שהלך לו לאיבוד ברחוב החשוך תחת הנקודה המצומצמת מתחת לפנס המואר. מציאת פתרון לעומס במערכת המשפט אינה המטרה העומדת בפניכם ובפני הגורמים המקצועיים, שכן אין זה אלא האמצעי בלבד למטרה המרכזית, הצורך לאפשר לציבור הרחב מגוון כלים ומסלולים לפתרון סכסוכים.
- פיתרון לבעיית העומס בלבד, אינו יכול להוות מענה מלא לצורך של הציבור הרחב מערכת ליישוב סכסוכים.
- החכמה היא כמובן, לשלב בין המערכות הקיימות, ולנצל את הידע המצוי בארץ ובעולם והנוגע לעיצוב ותכנון מערכות צדק, באופן שייתן לציבור הרחב ביותר את המענה הטוב ביותר לצרכיהם.
- יפים לעניין זה דברי כב' שופט בית המשפט העליון בארה"ב Chief Justice Warren E. Burger שדיבר על תפקידם עורכי הדין:
"המחויבות של המקצוע שלנו היא והייתה הרבה זמן הרעיון לשרת כ"מרפאי" סכסוכים. הכוונה בלמלא אחר המחויבות המסורתית היא, שאנחנו צריכים לספק מנגנונים, שיוכלו ליצור תוצאות מתקבלות על הדעת בזמן הקצר ביותר שאפשר, בעלות הנמוכה ביותר ובמינימום לחץ של הצדדים. זה כל מה שצדק הוא."
- במה הדברים אמורים?
- ההצעה המרכזית העומדת בבסיס נייר עמדה זה, בנויה משני חלקים, המשלימים אחד את רעהו ומעניקים מעטפת מלאה ושלמה לפתרון סכסוכים לציבור הישראלי.
- החלק הראשון דן בגישור חובה, כמערכת ליישוב סכסוכים, העונה על הסטנדרטים המצופים ממערכת כזו והחלק השני, דן בהסדרת מקצוע המגשר בחוק, כהשלמת המענה לסטנדרטים הנ"ל.
חלק א – חוק גישור חובה – יצירת מערכת ליישוב סכסוכים המקבילה למערכת בתי המשפט
- חלק זה בהצעה הועלה בעבר על ידי מספר גורמים, לרבות, ועדה ציבורית שמונתה, בין היתר, לשם כך, ועדת שנהב, אשר הציעה הצעת חוק שעניינה הפניית צדדים מסוכסכים להליך של יישוב סכסוך, בטרם פניה למערכת בתי המשפט.
- כיום, האפשרות היחידה, המוסדרת בחוק, לפתרון סכסוכים היא באמצעות מערכת בתי המשפט או בהפנייתה של המערכת למסלולים אחרים (החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014 מייצר פתרון כלאים לפיו מונעים הגשת תובענות אבל המסגרת נותרת המסגרת של בתי המשפט).
- יתרונות ההליכים ליישוב סכסוכים (גישור, בוררות, ENE וכ"ו) ידועים היטב ומבוססים הן במחקרים אקדמיים והן בניסיון מצטבר רב שנים אצל העוסקים במלאכה, על-פיהם, הלכה למעשה אין כל חיסרון אמיתי בהסדרת הסכסוכים בתהליכי יישוב סכסוכים, כהליכים מקבילים ומנותקים ממערכת המשפט.
- בהקשר זה, ראוי לציין כי ניתן לשלב במסגרת הצעת החוק טכניקות נוספות ליישוב סכסוכים במגזרים הדתיים למשל, המתקיימות כיום ללא כל הסמכה ופיקוח ולאפשר למגזרים שונים לבחור את דרך ההתדיינות שלהם באופן רשמי.
- הצעת החוק תסדיר למעשה את הסמכות, הכֹּה חסרה, בהליכי יישוב סכסוכים, באופן שצד המעוניין לפתור את הסכסוך, יוכל להביא את הצד השני לשולחן הדיונים במערכת בה באים לידי ביטוי יתרונות רבים כמו: מהירות, שפה פשוטה, שליטה בהליך, עלויות נמוכות יחסית, מענה אמיתי לצרכים, תוצאות גמישות ומוסכמות, יתרונות המובנים אינהרנטית בהליכים אלו.
- המצב כיום הוא, שצד המעוניין לפתור את המחלוקת יכול לכפות על הצד השני התדיינות רק במסגרת בית המשפט, אשר מחייבת השקעה כספית ניכרת, זמן ניהול סכסוך ארוך במיוחד, סעדים מוגבלים ושיח משפטי, אשר לציבור, כצד מתדיין אין כמעט מקום להתבטא בו.
- אין לראות בכך משום רצון להחליף את מערכת בתי המשפט כמערכת המרכזית לפתרון סכסוכים, אולם יש ליתן בידי הציבור אפשרויות נוספות ברות סמכות בחוק, לפתור את הסכסוכים בהם הם מצויים ולהקל כמובן על העומס במערכת בתי המשפט.
זכות הבירור
- במסגרת השיח המתנהל במערכת בתי המשפט, עולה לא פעם המושג "זכות הגישה לערכאות". זכות זו נולדה בערכאות המשפטיות, כאשר בבסיסה עומדת למעשה "זכות הבירור".
- זכות הבירור, היא זכותו של אזרח לברר טענותיו כלפי אדם אחר (או חברה), כאשר מול זכות זאת עומדת חובתו של הריבון להעניק מערכת המוסדרת בחוק, שתאפשר את הבירור בכללי משחק מקובלים וידועים מראש.
- אם בעבר (הלא מאוד רחוק) מדינות באירופה הסדירו בחוק מדינה את זכות הבירור על ידי מערכות דו-קרב שונות, כך שונתה מערכת בירור זו עם חלוף השנים למערכת בתי המשפט המוכרת לנו כיום.
- דעתי היא כי, זכות הבירור, טומנת בחובה לא רק את יסוד הבירור אלא גם את הזכות לבחור את הדרך בה הנך רוצה לנסות ולפתור את המחלוקת, או יותר נכון השלבים של המערכת לפתרון הסכסוך.
- בשל כך, יש להעמיד לטובת הציבור מספר סוגים של הליכים, במסגרתם, מוקנית לגורמים המטפלים ביישוב הסכסוך, הסמכות לאכוף על הצד השני את עצם קיומם ולאו דווקא את תוצאותיהן, זאת כמובן בכפוף לבחירת הצדדים והסכמתם בנוגע למנגנון הבירור (בית משפט, בוררות, גישור).
ההיבט המקצועי
- בשלב זה לאור ההיקף החסר תקדים, כמעט, במספר הספרים, המאמרים וגילויי הדעת שנכתבו על היתרונות הטמונים בניהול הליכי יישוב סכסוכים, נראה כי די לומר שבספרות המקצועית הידועה לנו, קיימת תמיכה ברורה ויסודות מקצועיים איתנים להצעתנו להקמת מערכות חובה מקבילות.
- עוד יצוין, כי בעולם ובישראל נרכש ניסיון רב הכולל אף מחקרי הערכה בהליכי יישוב הסכסוכים, לרבות בפרויקט המהו"ת, שיכולים לתמוך בעמדתנו זו.
- הצעות החוק, ייתָמכו בחומר מקצועי רלוונטי ובעניין זה ניתן לספק היקף מידע רב ואמין.
ההיבט הכלכלי
- המישור הכלכלי מהווה לא אחת מכשול אמיתי ביצירת הסדרים, הנכונים מבחינה מקצועית ומהותית, בשל קשיים להקצבת תקציבים נוספים מעבר לתקציבים הקיימים, כל שֶכֵּן, לחלוק בתקציבים אשר עד עתה הופנו לגופים קיימים.
- בהצעת החוק אין כל מגבלה תקציבית, שכן עלותם הכוללת של ההליכים החלופיים המוצעים במסגרתה לצדדים המסוכסכים, נמוכה באופן משמעותי ודרמטי במאות אחוזים מניהול הליך במערכת בתי המשפט.
- בהקשר זה, ראוי לציין, כי החיסכון למדינה יהיה משמעותי אף יותר, שכן גם בשירותים נוספים יהיה ניתן לחסוך מיליוני ש"ח כך למשל בסיוע המשפטי, בו המדינה מממנת ייצוג משפטי בעשרות מיליוני ש"ח בשנה, מקום בו מתבקש היה להפנות את הסכסוכים בראש ובראשונה להליך של יישוב סכסוכים שיכול לחסוך למדינה את עלות הייצוג המשפטי הן לעורכי הדין והן לניהול המשפט.
- לאור העובדה, כי עלויות ניהול הליך ליישוב סכסוכים הינן נמוכות, הצעתנו היא כי הצדדים המסוכסכים יישאו בעלות ההליכים, כך שבכל מקרה העלות שתושת על הצדדים המסוכסכים תהא נמוכה באופן משמעותי מהעלות אותם הם צריכים לשאת כיום.
- הלכה למעשה, לא זו בלבד שהמדינה לא תצטרך להשקיע משאבים בהקמת מערכת נוספת ולא תידָרש לתקצב את המערכת בבסיס התקציב, הרי שככל שמספר הסכסוכים המופנים למערכת בתי המשפט יקטן, יפחת גם הצורך להגדיל את מערכת בתי המשפט, בהתאם לגידול האוכלוסייה, והוצאות המדינה יפחתו.
חלק ב – חוק המגשרים – הסדרת מקצוע המגשר
- במטרה לאפשר ולזַמן שרות מקצועי לציבור, וכן למנוע משרלטנים להשתלט על שוק פרוץ, המגמה בעולם כיום, היא, להסדיר את פעולתם של מקצועות רבים בחקיקה, תוך מתן רישוי מתאים, להבטחת רמת השירות המתקבל ושמירה על הציבור הרחב (מקצועות כגון: מתווכים, שמאים, יועצי השקעות ועוד).
- בניגוד למגמה זו, מקצוע המגשר בישראל אינו מוסדר, וכל אדם, באשר הוא, רשאי לעסוק בכל הליכי גישור, שבבסיסם צדדים החלוקים על סוגיות מורכבות, למשל, מעמדם של קטינים בהליכי גירושין.
- אנו עדים לתלונות רבות של צדדים להליכי גישור, הן אלו המתנהלים במסגרות רשמיות של המדינה, והן אלו המתנהלים במסגרות פרטיות וקהילתיות, כאשר אין לתלונות אלו כל כתובת, אין גוף מוסדר אשר אמון על בדיקת אותן התלונות, ואף הפעלת סנקציות אתיות במקרים המתאימים, כאשר יש מקום לכך.
- יצוין כי, לדאבוני מספר המגשרים הכפופים לכללי האתיקה אינו גבוה, בהעדר הסדרת נושא הרישוי, כך שהיכולת לאכוף כללי התנהגות ואתיקה נאותים עומדת רק למול קבוצה מצומצמת של מגשרים.
- בישראל, כמו גם בעולם כולו, ישנו בסיס ידע רב הנוגע להסדרת מקצוע המגשר, לרבות הקריטריונים הנדרשים, מבחני רישוי בכתב ובעל פה ושמירה על רמת המקצוע.
- הסדרת המקצוע רצוי שתיעשה באמצעות חוק מגשרים אשר העתקו מצורף לנייר עמדה זה, ואשר באמצעותו יוסדר נושא הרישוי והמבחנים וכן תשמר הרמה המקצועית של המגשרים, לרבות ובמיוחד, במישור האתיקה.
- חקיקת "חוק המגשרים", תסדיר בין היתר את פעילותם של כל העוסקים בתחום הגישור בישראל ויכולה להיעשות באופן מהיר ומיידי. בימים אלו, עמלים חברי הנהלת הלשכה על טיוטת הצעת חוק לשכת המגשרים בישראל.
סיכום דברים
- הפתרון לעומס במערכת בתי המשפט צריך להיות פיתרון כולל, אשר יקנה מענה אמיתי לציבור הרחב.
- ישנם פתרונות זמינים, מיידים, בעלי עלות נמוכה והינם נכונים במיוחד, כאשר שילוב של חוק גישור חובה והסדרת המקצוע העוסקים בתחום על ידי חוק המגשרים הנו השילוב הנכון של כלל הפתרונות.
- הדברים נראים פשוטים כי הם פשוטים.
- יש לצאת מהקיבעון המחשבתי בו השיח שבוי, כאילו הבעיה היא העומס בבתי המשפט ולא השירות שאנחנו רוצים להעניק לציבור הרחב, ובהתאמה להעניק לציבור הרחב את אשר הוא חפץ.
- לסיום, נראה שיהיה נכון להביא מדבריו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין הנוגע למוסכמות החברתיות שאנחנו, לא פעם, כבולים אליהן ללא כל הצדקה ובניגוד לצורך האמיתי של הציבור הרחב:
"אל תקבלו מוסכמות קיימות, לא בחברה, ולא בתחומים אחרים. החברה צריכה לדעת להשתנות. חברה או מדינה שלא משתנה – מתנוונת. המציאות איננה מה שהיה לפני חמישים שנה. ואם יש משהו שצריך לייחד נוער – זו מרדנות נגד מוסכמות. לא מרדנות לשם מרדנות, אלא מרדנות לשם שינוי. קיימו את אשר ראוי לקיים, שנו את אשר ראוי לשנות, והרבה דברים דורשים שינוי."
- בתקווה לשיתוף פעולה בשינוי פני החברה ודפוסי יישוב הסכסוכים בישראל.
בכבוד רב ובברכה,
עו"ד יניב שוורצמן, מגשר